הצלחה של אירופה: האם היבשת יכולה לעמוד לבד כשאמריקה משנה את המוקד?

• אירופה מתמודדת עם חוסר ודאות כשהתמיכה האמריקאית נראית מתמעטת, דבר שמעורר דאגה ברחבי היבשת.
• הממשל של טראמפ משנה את המיקוד לאסיה ולארקטי, דבר שישפיע על היציבות הגיאופוליטית של אירופה.
• האפשרות של נסיגה של חיילים אמריקאיים מדרבנת את מנהיגי אירופה להעריך מחדש את הדינמיקה של הביטחון האזורי.
• נשיא אוקראינה זלנסקי מדגיש את הצורך בכוח צבאי אירופי עצמאי, סימן למעבר מעבר לתלות בנאט"ו.
• מועלות ספקולציות שתקשורת טראמפ עם רוסיה עשויה לשנות את הנוף הדיפלומטי של אירופה.
• בעוד ששרידי בריתות קיימות לא ברורים, ההחלטה המכריעה של אירופה מתבהרת—לפתח עמידות ואחדות פנימית.

כששמש זורחת על אירופה, מנהיגיה מתמודדים עם שחר מטריד. העוגן שהיה תמיד מהימן של התמיכה האמריקאית נראה כמחליק, מהדהד לחששות ברחבי היבשת. תובנה זו התייצבה לאחר ביקור סוחף של בכירים אמריקאים, דבר שהשאיר את האירופאים תוהים על עתיד המסומן בנוכחות אמריקאית מופחתת ובריתות בלתי ניתנות לחיזוי.

בעוד הממשל של טראמפ מעביר את המבט לחופים רחוקים—מתוך השווקים התוססים של אסיה ועד השטחים העשירים במשאבים בארקטי—אירופה שוקלת את היציבות הגיאופוליטית שלה. שיחות מתהדרות סביב האפשרות לנסיגה של חיילים אמריקאיים, שמצפים שיתרחשו בקרוב. שינויים אלו מצביעים על סיבוב מטריד, עם השלכות שמתרחבות מהים השחור ועד הקוטב הצפוני.

באמצע הרוחות הקרות של השינוי, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי עומד בתקיפות. בכנס הביטחון במינכן, העיניים הופנו אליו כאשר הוא הכריז על שואפת אוקראינה נגד עסקאות סודיות שנעשו ללא הסכמתה. זלנסקי הרחיב יד לאירופה, וביקש ליצור כוח צבאי עצמאי, אחד שלא מסתמך רק על היסודות המסורתיים של נאט"ו.

מאחורי הקלעים, ספקולציות פושטות שעשויות לראות את טראמפ נכנס לדרמות המנוהלות של רוסיה—תמונה של דיפלומטיה מלודרמטית המוצגת על הבמה הגדולה של מוסקבה. זה מציב שאלה רחבה יותר: כאשר מעצמות עולמיות משחקות שחמט עם השלכות של ממש, היכן ניתן למצוא את אירופה?

בעוד שמסך של בריתות משתנות, מנטרה אחת מתבהרת: אירופה חייבת להיות מוכנה לחרוש את דרכה שלה. כאשר החוטים של בריתות מסורתיות מתפרקים, היבשת עומדת בפני הכורח לעמוד באופן עצמאי, ובכך לפתח עמידות ואחדות פנימית.

האם אירופה מוכנה לעמוד לבד? אסטרטגיות בעידן שלאחר האמריקאים

צעדים וטיפים לעצמאות אירופית:

1. לחזק את הבריתות הקיימות: אירופה יכולה להתמקד בחיזוק הקשרים בתוך האיחוד האירופי ובריתות אזוריות אחרות כדי להבטיח ביטחון קולקטיבי וייציבות כלכלית. עדיפות על מטרות ועניין משותפים בתוך האיחוד האירופי עשויה לסייע לפתח מדיניות חוץ ואסטרטגיה צבאית יותר מגובשת.

2. להשקיע בהגנה מקומית: פיתוח יכולות צבאיות באופן עצמאי מנאט"ו צריך להיות במוקד המרכזי. מדינות אירופיות עשויות לשקול שיתוף משאבים כדי לפתח טכנולוגיות מתקדמות ולהגביר את תקציבי ההגנה כדי לשפר את הסמכות העצמית.

3. לגוון את השותפויות הכלכליות: הפחתת התלות בארה"ב על ידי גיוון יחסי המסחר באמצעות הסכמים עם שוקי מתעוררים וחיזוק השוק הפנימי יכולה לתמוך בעמידות כלכלית.

4. לבנות תשתית סייבר: עם המתיחות הגיאופוליטית מגיע הסיכון להתקפות סייבר. אירופה צריכה לחזק את אמצעי הסייבר שלה ולפתח פרוטוקולים לתגובה מהירה כדי להגן על תשתיות ונתונים קריטיים.

מקרי שימוש בעולם האמיתי:

– צרפת וגרמניה מובילות מאמצים: שתי המדינות נמצאות בחזית ההגנה על מדיניות הגנה אירופית חזקה, עם יוזמות כמו יוזמת ההתערבות האירופית (EII) המקדמת תכנון צבאי מתואם.

– שיתופי פעולה טכנולוגיים: שיתופי פעולה של איירבוס עם חברות טכנולוגיה אירופיות לפיתוח רחפנים צבאיים מסמנים שינוי לעבר עצמאות בייצור והחדשנות בתחום ההגנה.

תחזיות שוק ומגמות בתעשייה:

– עלייה בהוצאות הביטחוניות: עם אפשרויות למהלך של נסיגת חיילים אמריקאיים, מדינות אירופיות ככל הנראה יגדילו את תקציב ההגנה. לפי דו"ח סוכנות ההגנה האירופית, אירופה עשויה לראות עלייה של 1.5x עד 2x בהוצאות הביטחוניות בעשור הקרוב.

– השקעות באנרגיה ירוקה: amid the geopolitical shifts, Europe is projected to double its investment in sustainable energy systems to achieve more energy independence from fluctuating global markets.

מחלוקות והגבלות:

– תלות בטכנולוגיה אמריקאית: עדיין קיימת תלות רבה בטכנולוגיה אמריקאית, במיוחד בתחום הסייבר והנשק המתקדם. המעבר לפתרונות מקומיים יכול להיות יקר ולדרוש זמן רב.

– סיכוני פיצול פוליטי: אינטרסים לאומיים שונים בין מדינות חברות באיחוד האירופי יכולים להקשות על קבלת החלטות מאוחדת, דבר שמסבך את המאמצים להציג מדיניות חוץ מגובשת.

סקירה של יתרונות וחסרונות:

– יתרונות: אוטונומיה מוגברת בעניינים פוליטיים וביטחוניים, עמידות גבוהה יותר נגד תנודות של השוק העולמי, וחיזוק הקשרים האזוריים.

– חסרונות: עלויות כלכליות ראשוניות ואתגרים פוליטיים בקו ההתנהלות של כל המדינות החברות לעבר מטרות משותפות.

המלצות שניתן לפעול עליהן:

– לעודד השקעה במו"פ: ממשלות צריכות לעודד מעורבות של המגזר הפרטי במחקר ופיתוח כדי לעודד חדשנות בתחום ההגנה והטכנולוגיה.

– לעודד מודעות ציבורית: קמפיינים ציבוריים יכולים להגביר את המודעות לגבי חשיבות העמידות האירופית ולעודד את התמיכה של הציבור ברפורמות הנדרשות.

– לחזק את המאמצים הדיפלומטיים: לערוך דיפלומטיה פעילה כדי לבסס קשרים חזקים יותר עם שכנים, במיוחד עם מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, אשר עשויות לתמוך ביציבות האזורית ובהשפעה.

לקבלת תובנות ועדכונים נוספים על אסטרטגיות ביטחוניות אירופיות, בקרו ב- מועצה האירופית וב- יורו ניוז.